שמתם לב למשהו סביב האוכל, סביב הגוף שלכם, או סביב שניהם, ואתם לא בטוחים מה זה אומר. זה מקום לסדר בו את מה שבאמת ראיתם. זה לא כלי מעקב, והוא לא יכול לאבחן אף אחד; מה שהוא כן יכול לעשות הוא להגיד לכם כמה הדפוס חזק, וכמה שניכם באמת מוכנים לדבר עליו.
למבוגרים 18+ · כלי רפלקציה להבנה עצמית — לא אבחנה.
אי־שם בין הקינוח השלישי שלא ביקשתם לבין מחמאה שנחתה קצת מוזר, נולדה שאלה: האם בן הזוג שלי הוא מאכיל? מאכיל (feeder) הוא מי שההאכלה של בת הזוג — ולעיתים קרובות גם השובע שלה או העלייה שלה במשקל — נושאת עבורו מטען מיוחד, לפעמים רומנטי, לרוב ארוטי. מכיוון שהעניין הזה נושא סטיגמה כבדה, מאכילים רבים שומרים אותו לעצמם שנים ומבטאים אותו רק בעקיפין: צלחות נדיבות, מזווה שתמיד מלא, חום שמזנק דווקא סביב השולחן. הרפלקציה הזו מסדרת את מה שבאמת ראיתם לשתי קריאות: כמה הדפוס הקלאסי מתאים, ובכמה פתיחות שניכם יכולים לדבר עליו. הקריאה השנייה חשובה יותר. קינק אוכל שמדברים עליו הוא דבר שזוגות מנהלים ביניהם בשמחה ובלי דרמה; קינק אוכל שלא מדברים עליו שואל בשקט את הגוף שלכם בשביל סיפור שמעולם לא הסכמתם להשתתף בו.
נבנה מתוך המדריך המלא שלנו, האם החבר שלי הוא מאכיל?, ומתוך מסגרת ההסכמה במדריך הזוגיות שלנו.
עשרים תצפיות, שעונים עליהן לא / לפעמים / כן לפי מה שבאמת ראיתם. ארבע־עשרה מודדות את הסימנים הקלאסיים בשלושה מישורים — תשומת לב שממוקדת באוכל, תשומת לב לשינוי בגוף, ותגובות טעונות; שש מודדות עד כמה אפשר להעלות את הנושא ביניכם בפתיחות. תקבלו קריאה דו־צירית — עוצמת הדפוס מול פתיחות הערוץ — ובנוסף פתיחים לשיחה שמותאמים לתשובות הספציפיות שלכם. שני היגדים מתארים בעיות הסכמה, לא סימנים של קינק; אם עניתם עליהם בכן, התוצאה תגיד את זה לפני כל דבר אחר. התשובות שלכם נשארות בדף הזה; אנחנו רק סופרים, בעילום שם, כמה אנשים סיימו.
סקירה כללית, לא מותאמת אישית, של כל תוצאה שהכלי הזה יכול להחזיר. ענו על הרפלקציה שלמעלה כדי לקבל את שלכם.
כל 20 ההיגדים, בסולם בן 3 דרגות. חלקם מנוסחים הפוך בכוונה.
לא — וכדאי לחשוד בכל דבר שטוען אחרת. זו דרך מסודרת לארגן את התצפיות שלכם. כמה סימנים יחד הופכים את הדפוס לסביר יותר, אבל רק שיחה כנה יכולה באמת לענות על השאלה, והמבחן בנוי כדי למסור אתכם לשיחה הזו במצב טוב.
מאכיל (feeder) הוא מי שחווה את ההאכלה של בת הזוג — ולעיתים קרובות גם את השובע שלה או את העלייה שלה במשקל — כטעונה רגשית או ארוטית. הצד המקבל נקרא מואכלת (feedee). העניין נע מפנטזיה קלה בחדר השינה ועד לחלק מרכזי בזוגיות, וכל נקודה על הטווח הזה יכולה להתקיים בהסכמה או להידחף בלי הסכמה. ההסכמה היא הקו המוסרי, לא העניין עצמו.
העניין עצמו — לא. המחקר על פידריזם מוצא שוב ושוב את אותה חלוקה: כשהוא מתקיים בגלוי בין מבוגרים בהסכמה, הוא מתפקד כמו כל קינק אחר; כשהוא מתקיים בהסתר, הוא הופך להפרה של הסכמה, גם אם הוא נראה עדין לגמרי. אם בן הזוג שלכם הוא מאכיל, השאלה המשמעותית אינה "איך מתקנים אותו" אלא "האם זה יכול להיות כן, ואיפה הגבולות שלי?"
אל תקראו לו שקרן, ואל תמשיכו להעמיד את התווית למשפט. עברו מהשאלה איך קוראים לזה לשאלה מה אתם צריכים: "איך שלא נקרא לזה, הצלחת שלי והגוף שלי צריכים להיות שלי להחליט עליהם." בן זוג רשאי לדחות את התיאוריה שלכם; הוא לא רשאי לדחות את הגבול שלכם. אם ההתנהגות עדיין לא משתנה, זה אומר לכם בדיוק כמה ההכחשה הייתה שווה.
להוסיף אוכל או קלוריות למה שמישהו אוכל, בלי ידיעתו, זו הפרה של הסכמה — נקודה; וכשזה נעשה בעקביות, חוקרים מסווגים את זה יחד עם התנהגויות של שליטה כופה. זה לא אומר אוטומטית שכל מערכת היחסים שלכם מתעללת, אבל זה כן אומר שההתנהגות הזו חייבת להיפסק ולהיות מדוברת, לא מטואטאת מתחת לשטיח. אם לעמת אותו עם זה מרגיש לא בטוח, או אם ללחץ יש דפוס, ראו את מקורות התמיכה שלנו.
לא. התשובות שלכם נשארות בדפדפן שלכם ולעולם אינן נשמרות ואינן נשלחות לשום מקום; אנחנו רק סופרים, בעילום שם, כמה אנשים סיימו. אם תבחרו לשמור את התוצאה בחשבון חינמי בסוף, התוצאה השמורה גלויה רק לאותו חשבון.